top of page
אנתולוגיית יום ההשראה 2021 משוררים.gif

הקפסולה

אסופת שירים

בנושא תשוקה   ///  5.5.2021

יוזמת האסופה: טלי דביר לבנת

עורכת ראשית: המשוררת והסופרת ציפי שחרור

זמן ריפוי/ציפי שחרור

אַתְּ נָהָר חֲרִישִׁי מָתוֹק.‏
זֶה קוֹלֵךְ הַחוֹלֵף עַל פָּנָיו בְּרָצֵי אוֹר
וְגֶשֶׁם רַךְ וְרָפוּי מְכַסֶּה אוֹתָךְ ‏
שְׂמִיכַת טִפּוֹתָיו.‏
שֶׁאֵין כְּמוֹ הַמַּיִם, ‏
הֵם הַזּוֹרְעִים וְהַמַּנְבִּיטִים
זְמַן רִפּוּי בָּךְ.‏
הֲיִי מַיִם.‏

נִשְׁמִי ! נְשֹׁם!‏

"

WhatsApp Image 2021-04-13 at 15.50.34.jp

אין בעולם דבר רך גמיש ורפוי ממים
לאו צה, ספר הטאו

אסופת שירים בסימן תשוקה

דברי פתיחה עורכת האנתולוגיה 

ציפי שחרור

בהשתוקקות עזה לריפוי גוף - נפש  מבעד ליצירה, היא כשיריפוי במזוננו הרוחי והרוחני, בצמאון ובצמאה למזון משובח ומים חיים, ובזרימה אינסופית בתוכנו ומחוצה לנו. הכל זורם קבע הרקליטוס כבר לפני אלפי שנים, וזרימה זאת אינה חדלה  גם בהשתוקקות לזולת,  למיניות, לחברות ולמגע מי אל הדומה מי אל השונה.

התשוקה מרקיעה אף אל עולמות אחרים, כוכבים נסתרים, ובתשוקה עזה לגילוי ומסעות. אך עיקר כמיהתנו הנסתרת היא תשוקתנו לסחרור נפשנו ונשמתנו עד לשיכרון חושים, ולעיתים עד אובדנן,  המולידה עימה מנגד, רצון עז לשוב אל שפיות ואיזון והם ככלים שלובים בתוך תשוקותינו, אך עיקרה  תמיד להירפא, להתרפא ולרפא ולזכות בגאולת הגוף וחירות הנפש. להיות בני חורין מכבלי הזמן, מצער וכאב, בתשוקה אמיתית  לאושר, כמיהת לב ומשאת נפש. 

את אסופת השירים היפים שלפניכם, שלחו אלי באהבה ורצון משוררים רבים, ואני ערכתי וצרפתי אותם זה לזה כמחרוזת תשוקה מרגשת, מעניקה, מניקה, מרפאה, מערסלת, מנחמת, משתוקקת, ומחייה ...

וכפי שאני כותבת ב"שיריפוי" הפותח את ספרי:

אֲנִי חוֹבֶשֶׁת פִּצְעֲכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מְבָרֶכֶת אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מַתְמִירָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי זוֹרֶמֶת בְּתוֹדַעְתְּכֶם בְּשִׁיר.

אֲנִי מְעַרְסֶלֶת אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מַמְתִּיקָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מְעַנֶּגֶת אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי עוֹטֶפֶת גּוּפְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מַשְׂבִּיעָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי מְרַפְּאָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.‏

אֲנִי שִׁירִיפּוּי‏

 

אֲנִי מַגְדִּילָה לִבְּכֶם בְּשִׁיר.

אֲנִי מַכְתִּירָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.

אֲנִי מַשְׁקִיטָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר. 

אֲנִי מַצִּיתָה דִּמְיוֹנְכֶם בְּשִׁיר. 

אֲנִי מַעֲמִיקָה דַּעְתְּכֶם בְּשִׁיר.

אֲנִי מְנִיקָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר. 

אֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת אֲלֵיכֶם בְּשִׁיר.

אֲנִי מַרְעִיפָה עֲלֵיכֶם בְּשִׁיר. 

אֲנִי מְחַמֶּמֶת יְצוּעֲכֶם בְּשִׁיר. ‏

אֲנִי מַרְוָה אֶתְכֶם בְּשִׁיר.  

אֲנִי מְמוֹסֶסֶת אֶתְכֶם בְּשִׁיר.

ציפי שחרור

| מתוך ספרה ״שיריפוי - כוחה המרפא של השירה״. 

האנתולוגיה שלפניכם היא שלישית מאז ייסדנו אותה. והיא מסורת מבית ״יום ההשראה הבינלאומי״ מיזם תרבות מוביל ואני גאה להיות העורכת והלקטורית של קפסולות השירה שהקמונו, ביוזמת ובהפקת האמנית והיוצרת טלי דביר לבנת מנכ״לית משרד  הפרסום התל אביבי ONE.

אנתולוגיות השירה  בנושא השראה ושינוי בשנים 2019-2020 זכו להצלחה ולהדים רבים, בהן לקחו חלק מאות משוררים.

השנה 2021 בחרנו בתשוקה בעזרת קוראים ומשתתפים, נושא  כה רלוונטי ומתבקש לשנה זאת. ברצון עז לשוב לחיים, להיפתח לעולם, לנשום  ולצאת אל החירות, לזכות בגאולה לשאוף,  להשתוקק, לדלג על מהמורות החיים ולנצח את אשר מאט את התפתחותנו ורצוננו.

מגפת  הקורונה שפקדה אותנו, ועדיין נותנת אותותיה היא מהמורה שאנו עדיין מתמודדים עימה, אך ההשתוקקות ותשוקת החיים והרצונות העזים לשרוד, חזקים מכל. הן הריפוי חזק מן החולי, השמחה חזקה מכל צער, הכוח חזק מן החולשה וזאת הודות לתשוקה  ולכוח החיים הטמון בנו.

למזלנו אנו בפתחו של עידן מיטיב ובריא. ועל פי אמונות רוחניות ורוחיות מבורכות, עידן הברזל הנוקשה ונטול ניסים, ינטוש אותנו  בקרוב ואנו מתחדשים נרפאים ומאירים ויוצאים לחירות מכבלי הזמן, דרך עידן היהלום אל עידן הזהב  המיוחל בו טמונים כמטמונים ואוצרות כל הרצונות - נפשיות, קוגנטיביות, רוחניות, רוחיות, פיזיות, מיניות, השתוקקויות- זעירות ועצומות, הנאות, התפתחויות אישיות וחברתיות ועוד. כל אלה אשר בתוכנו, בביתנו, בארצנו  ובתבל כולה 

התשוקה מלווה אותנו מקדמת דינן, ומרגע לידתנו בכמיהה ליד מלטפת, לחיק אם, למשובות ילדות, לחברויות. תשוקות אלה לובשות פנים אחרות בבגרותנו, בהתבגרותנו ובזקנתנו. אך הן  נוכחות תדיר גם אם לעיתים נוכחות נעדרת, כי התשוקה היא עץ התפוח ממנו אנו ממשיכים לקטוף את תפוח גן עדן עלי אדמות. 

בהשתוקקות עזה לריפוי גוף - נפש  מבעד ליצירה, היא כשיריפוי במזוננו הרוחי והרוחני, בצמאון ובצמאה למזון משובח ומים חיים, ובזרימה אינסופית בתוכנו ומחוצה לנו. הכל זורם קבע הרקליטוס כבר לפני אלפי שנים, וזרימה זאת אינה חדלה  גם בהשתוקקות לזולת,  למיניות, לחברות ולמגע מי אל הדומה מי אל השונה.

התשוקה מלווה אותנו מקדמת דינן, ומרגע לידתנו בכמיהה ליד מלטפת, לחיק אם, למשובות ילדות, לחברויות. תשוקות אלה לובשות פנים אחרות בבגרותנו, בהתבגרותנו ובזקנתנו. אך הן  נוכחות תדיר גם אם לעיתים נוכחות נעדרת, כי התשוקה היא עץ התפוח ממנו אנו ממשיכים לקטוף את תפוח גן עדן עלי אדמות.

* יום ההשראה הבינלאומי מארח השנה באנתולוגיית השירה את קבוצת הכתיבה של עמותת כנפיים, בהנהלת הסופר חיים לפיד בשיתוף המשוררת רוני פינקרפלד.  

קריאה נעימה. קריאה תשוקתית.

קריאה רגועה. קריאה נושמת.

שלכם ציפי שחרור

עורכת אנתולוגית השירה

ציפי שחרור

מחווה למשוררת אנדה עמיר פינקרפלד

כעבור מספר חודשים שבתי אל בית ההוצאה ואיתמר הגיש לי את ספרי הראשון: "כשכולם הולכים".

כעבור זמן קצר, בבית  מניה ביאליק, אנדה עמיר חגגה את ספרי. הייתה זאת ההשקה הראשונה שלי והיא בלתי נשכחת הודות לאנדה עמיר פינקרפלד האישה שהובילה אותי אל עולם השירה. מאז אני משוררת שבימים אלה יצא לאור ספרי ה-37  -"שיריפוי- כוחה המרפא של השירה." 


 

*(לציון מועד פטירתה של אנדה עמיר פינקרפלד 27.3.81)

הייתי נערה. כתבתי שירים  למגרה ולא ידעתי שביקור מקרי בבית ביאליק יוציא לי את השירים מתוך המגרה.

ומעשה שהיה. 

לאחר סיור קצר בביתו של המשורר, בקרתי בבית מניה ביאליק ושם קבלה את פני אישה מתוקה,  קטנה, גוצה, חייכנית ועיניה מוארות. היא נראתה לי זקנה מופלגת מפאת גילי הצעיר. האישה אצרה תערוכת נשים  במקום ואני שפתחתי את הדלת במקרה, הייתי כאיש שיצא לחפש את האתונות ומצא את המלוכה...האישה שמקבלת את פני הייתה המשוררת אנדה עמיר פינקרפלד ששמחה לביקור פתע בתערוכה שאיש לא נכנס אליה אותו היום, וספרה לי שהיא המשוררת אנדה עמיר. ואני בהתלהבותי מושיטה לה מחברת שירים  שהייתה בתרמילי. היא קוראת בהם שוב ושוב ולא  מניחה עד שאומרת : "נערה צעירה את כותבת כמו משוררת". ושואלת  אותי שאלות רבות ומבקשת שאגיע  למחרת היום לרח' בר כוכבא 29 בתל אביב. ואני טרם מבינה מה מתרחש, וכבר מוצאת עצמי עומדת בפתח הוצאת עקד ושם ממתינה לי אישה אותה משוררת נפלאה. כעבור רגעים ספורים מקבל את פנינו  המשורר ועורך ההוצאה איתמר יעוז קסט. איש נעים סבר ונעים הליכות.

"היא תהיה משוררת, ראה את השירים  שלה." היא אומרת ומושיטה לו את המחברת שלי, ומוסיפה כמה מילות שבח והולכת לדרכה. ואני נותרת שם  המומה - נערה בין מבוגרים. והוא בעדינות ואצילות נפש מוביל אותי אל משרדו ויושב וקורא את השירים אחד אחד, לאט לאט, מתעכב ואינו פוסח. ובהוצאה המולה נכנסים ויוצאים עובדים, משוררים, סופרים. איתמר קם ואומר לי "בואי נלך לדבר אצל ליאון". ואני איני יודעת מי הוא ליאון. מסתבר שליאון הוא בית קפה ידוע ברח' בוגרשוב סמוך להוצאת הספרים. ושם הוא מדבר אלי בשקט בקולו העדין, והוא אומר שהוא אוהב את השירים  ויוציא לאור את ספרי....

ואני רק עברתי במקום....

איך הפכה אותי אנדה עמיר פינקרפלד* למשוררת 

 | ניקולא יוזגוף אורבך | הרצל חקק | מאיה בזרנו | גד קינר קיסינגר | צדוק עלון | יוסף עוזר | מיכל דורון | שוקי גוטמן | שושנה ויג | חגית בת אלעזר | סיגל אשל | אריה רגב | סיליה קסטין | יואב איתמר | דליס | יערה בן דוד | בלפור חקק | נורית צדרבוים | אביבית כהן | שחר שמאי | גליה אבן חן | מרים נייגר-פליישמן | איריס כליף | שירן אורי זאנגי | כרמלה טל בראון | שלומית ליר | יחיאל לוי | עמיר עקיבא סגל | ענת לבני | איה רוזנווסר | יפית בק | דרור לוי | אופיר מלכי | טמילה רם | ענבל מגן | שלי רפאל | אבי לוי | נלי אביטבול פישר | נגה סוירי נחי וייס | יפה חכמון | צלילה באו כהן | תמר שרוני | יפעת גדות | שיר כהן | טלי גריקשט | איתי דרוקמן | חיים ספטי | שחף ויאר | לילך סטמבולצ'יק | גבריאל אברהם | גלית עינב | נירית צור מגיד | גפן מרגלית כנעני | ענת זגורסקי שפרינגמן | שחף ארז | אפרת ג'רופי | רות קינן | ארית בנדק חביב | ורדה אליעזר | גיא עינת | יערה בן דוד | תמרה חלוצי | אפי הלפרין | עדי גולן | רוני של | אלונה גולנזר | יעל פנדה | אור אפריאת | שרית פליין | חדוה אבישר | אוריה שפיצר | רויטל גולדשמיד | מיכל צדקה פרי | ליאור וינשטיין | יהורם גלילי | יאיר בן־חיים | תות הרמס סאטורי | מלאני בר | דני נייפלד | תומר קליין | איילת הלפרין-קייטס | עמרי אברך | יובל ששון | רני רוזנטל | טל יקוטי | צ'רנה שלומנוביץ' | עדי בלוטין | אלי שרים | מיכל בר-אור קארו | רותי | אלי יונה | אורה כהן | עמית דרבקין חן | אורית כרמל רפאלי | קארינה ס. לינצקי | אבישי אאודי | חלי טל שלם | אביבית חזק | מיקי אלטמן | נוית ענבר טל | אביגיל פילדמן | דניאל ברון | גליה גל אלברט | נדיה אייזנר-חורש | שולה ברנע | גאולה שינה | קלריסה טייטל | אורית גולדמן | יפעת גדות | נעמי כהן | איריס שני | אביגיל אליאב | חמניה | אורלי קדוש | אסנת ראם | אסתי קושמרו-אברהם | יסמין אבן | מיקי טלמור | אסתר וולק | שושנה קרבסי | רבקה פישביין עמנואל | יעל רן | עדינה בן חנן | אביבה גולן | אהוד עינת | דני לוין | חנה גרנות |  ליליאן דבי גורי |  טלי דביר לבנת | ציפי שחרור

אריה רגב

פֶּסֶל זְכוּכִית רַךְ בְּיָמִים
מִתְקַשֵּׂחַ בְּלַהַט נְעוּרִים
שׁוֹאֵף לְהִתְיַיצֵּב עַל כָּן
רָם וְנִשָּׂא.
זוֹהֵר לְנוֹכָח מַבָּט אוֹהֵד
קוֹפֵא מוּל מַבָּע מְסֻיָּג
וּמִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים.

שִׁפְלֵי רוּחַ, מִתְקַבְּצִים
הַשְּׁבָרִים וּמִתְאַחִים בְּלַהֲבַת
הַשֶּׁמֶשׁ.
הִנֵּה נִיצָּב פִּסְלִי שׁוּב
עַל כָּן דַּל, בְּרַגְלַיִם רָפוֹת
צוֹפֶה בַּשְּׁבִיל הַנָּמוֹג בָּאוֹפֶק.

שירה בן ארצי – פלום
| תום

הַלֵּב הַזֶּה שֶׁלָּךְ, הוּא גָּדוּשׁ בְּטוֹב.
מוּצָף וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו אֶל מוּלִי
וְנֶחְבָּט אֶל מוּלִי,
וְנִסְדַּק אֶל מוּלִי,
מַשִּׁיל שִׁכְבַת רֶגֶשׁ וְעוֹטֶה דּוֹק בַּגְרוּת וְנִבָּט מֵעֵינַיִךְ, קְטַנָּה

הַלֵּב הַיָּקָר שֶׁלָּךְ,
מוּצָף וְעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו אֶל מוּלִי,
נֶאֱלַם, לְעִתִּים וְנִשְׁבַּר אֶל מוּלִי.
וּבְמַעֲשֵׂה קְסָמִים, מִתְחַדֵּשׁ שׁוּב בְּאוֹר
וּפוֹעֵם, יַלְדָּתִי אֶל הָרֶגַע הַבָּא.

נעמי כהן
| בורא עולם

הָיָה וְחַשְׁתִּי לֹא בְּטוֹב
אָז טִפַּלְתִּי בְּעַצְמִי מָלֵא בְּרֹךְ.
לְפֶתַע מוּל עֵינַי הוֹפִיעוּ בְּשׁוּרוֹת,
נְשׁוֹת לָבָן וּבִכְנָפַיִם
רָקְדוּ כֻּלָּן, מַלְאָכִיּוֹת
אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.
הָיִיתִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, גּוּפִי קַלִּיל וְעִסָּתוֹ
רַכָּה לְלֹא מִשְׁקָל. אֲנִי כֻּלִּי בְּנִשְׁמָתִי
הִלָּה סְבִיבִי
מִתּוֹכְכֵי עַצְמִי. כֻּלָּם כְּבָר שָׁם, וְגַם כָּל יַקִּירַי
הוֹרַי הַנִּצְחִיִּים
וְהַהֲוָיָה.

מיקי אלטמן
| נזקי סופה

בְּאַחַת קָרְסוּ סִכְרֵי לִיבֵּךְ
וּמַפָּלִים רוֹגְשִׁים הִרְטִיטוּ גּוּפֵךְ.
כָּל שֶׁרָתַח בַּסֵּתֶר עַד אֶמֶשׁ
הִתְפָּרֵץ לוֹ בִּדְרָמָה שֶׁל רֶגֶשׁ.

מִבְנִים שֶׁעָמְדוּ אֵיתָן עַד אֶתְמוֹל
בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַטֶּבַע רֻסְּקוּ לְחוֹל.
הֵיכָלִים שֶׁל הֲדַר
הָפְכוּ לְזִיכְרוֹן עָבָר.

עוֹד מְעַט יִשְׁקַע אֲבַק הַגַּלִּים
וְאַתְּ תֵּצְאִי לְחַיִּים חֲדָשִׁים.
תָּקוּמִי חֲדָשָׁה וְזוֹהֶרֶת
וְתִחְיִי בִּמְצִיאוּת אַחֶרֶת.

מלאני בר

הַבִּיטִי בְּגוּפֵךְ
מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ
לָטְפִי תָּא אַחַר תָּא
גַּם אֵלּוּ שֶׁאֲלֵיהֶם אַתְּ לֹא מַגִּיעָה
תִּתְמַתְּחִי, תָּחוּשִׁי אֶת הַתְּנוּעָה
הַעֲנִיקִי לְעַצְמֵךְ
אַהֲבָה

ציפי שחרור
| הכאב המרפא

שִׁחְרוּר מֵעַוְלָה חִפַּשְׂתְּ בָּאֲמָנוֹת,‏
אֶת הַכְּאֵב הַמְּרַפֵּא הִטְמַעְתְּ בַּיְּצִירָה
וְהַחֲלוֹם טָבַע בְּכָבוֹד הַנִּרְמָס.‏
לֹא אֵלֶּה יִהְיוּ פְּנֵי הַדְּבָרִים,‏
אַתְּ תִּלְמְדִי אֶת הָרוּחַ ‏
אַתְּ תִּרְחֲצִי בְּרָצוֹן הַכּוֹחַ ‏
וְתִמְסְכִי בָּךְ שְׁתִיקָה מְרַפְּאָהּ ‏
כְּמוֹ חֲרוּזֵי תְּפִלָּה בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ. ‏
וְאָז תֵּדְעִי מֵעוֹף, כִּי יָבוֹאוּ לְךָ כְּנָפַיִם
לְחֵטְא כָּל עַוְלָה .‏
בְּסוּפַת הַלַּיְלָה הַמַּרְפֵּא.

טמילה רם

כְּתֹב אֶת שֶׁרֹאשְׁךָ מְסָרֵב לְקַבֵּל
כְּתֹב אֶת שֶׁלִּבְּךָ בּוֹכָה
כְּתֹב כְּתֹב
עַרְבֵּב אוֹתִיּוֹת
זֶה עָרֵב לַחֵךְ
זֶה מְרַכֵּךְ
נֹפֶךְ שֶׁל חֹם אֵם נוֹסֵךְ
נַחֵם נַחֵם
אֶת הַכְּאֵב
שֶׁבָּא בְּךָ.
שִׁיר אָנָּא רְפָא לוֹ.

אירית קדם
| ליצור!

לִיצֹר!
אָמַר לִי הַיֵּצֶר
לִיצֹר
לְצַיֵּר
לְיַצֵּר
וְלִשְׁכֹּחַ
מִצְּרוֹר צָרוֹתַיִךְ
מֵרֹב צַעֲרֵךְ
מִצָּרֵךְ
וּמִיֶּתֶר צְרָכַיִךְ

לִיצֹר
אֶת הַצֳּרִי
לְכָל מַכְאוֹבַיִךְ!

נלי אביטבול פישר
| מַסַּע

יָצָאתִי אֶל מַסַּע הַגִּילּוּי הַפְּנִימִי לְלֹא מַצְפֵּן
מוֹרַת דֶּרֶךְ אִינְטוּאִיטִיבִית
צִייְּדָהּ אוֹתִי בְּמַפַּת דְּרָכִים נְטוּלַת סִימָנִים.

נִכְנַסְתִּי לִמְבוֹאָה מְרֻוצֶּפֶת בִּלְבּוּל
וְאוֹטוֹמַט מְבַקֵּשׁ סֶגֶת אָחוֹר.
יָלְדָה-זְקֵנָה שֶׁמַּסָּעָהּ הַנּוֹכְחִי אָרוּג בְּמַסָּעוֹת רַבָּתִי
כְּבַת לְעַם מֻטְמַע תּוֹדָעָה קוֹלֶקְטִיבִית שֶׁל נַיָּידוֹת
וְדנ"א שֶׁל נְשָׁמָה מְרֻובֶּדֶת גִּלְגּוּלִים.

הִמְשַׁכְתִּי מִשָּׁם אֶל מַסְלוּל הַתּוֹבָנוֹת לְבָאוֹת:
נְבָטִים שֶׁבְּגוּפִי מַבְשִׁילִים בְּקִצְבָּם הָאִיטִּי
וְטֶרֶם הִגִּיעוּ לִידֵי מִיצּוּי פְּרִיחָתָם.
הָעֵזִּי עִם בְּרָכוֹת שֶׁקִּיבַּלְתְּ, הוֹצִיאִי אוֹתָן לָאוֹר!

הַמְשִׁיכִי לְצַמְצֵם תּוֹדָעָה הִישְׁרְדוּתִית תּוֹבַעַת שְׁלִיטָה
תְּנִי לַדֶּרֶךְ לְהוֹבִיל!
יוֹתֵר וְיוֹתֵר יַקְלִּיל לָדַעַת מַדּוּעַ אַתְּ כָּאן....

שיפרה קירשנבאום

לֶאֱסֹף רְגָעִים נִפְלָאִים
מַרְאוֹת קְסוּמִים
רֵיחוֹת מֵרַגָּשִׁים
לְחַלֵּק לְמָנוֹת קְטַנּוֹת
לְהַקְפִּיא בְּזִכָּרוֹן
(אֶפְשָׁר בְּמַגָּשׁ שֶׁל לְבָבוֹת קְטַנִּים)
לְהוֹצִיא, כָּל פַּעַם
יְחִידָה אַחַת, בִּרְגָעִים קָשִׁים
שְׁתַּיִם, בְּמַצָּבִים בִּלְתִּי נִסְבָּלִים
לְעַרְבֵּב
לָתֵת לנִפְלָא לְצוּף
וּלְהִתְעַנֵּג

ורדה אליעזר
| אני

לֹא עוֹד אֶתֵּן לְךָ מִדְרַךְ בְּחַיַּי
לֹא אֲאַפְשֵׁר לְהָעִיב אֶת יוֹמִי
לֹא אַסְבִּיר אֶת פָּנַי לִקְרָאתְךָ
לֹא אֶלְחַשׁ תַּחֲנוּנַי כְּשֶׁתִּרְחַק
לֹא אֲוַתֵּר עַל שִׂמְחָתִי
לֹא אֶשְׁתֹּק עוֹד מוּלְךָ.
לֹא לִדְמָמָה אִלֶּמֶת נוֹלַדְתִּי.

מיכל פרי
| בגן

אוֹר הַלְּבָנָה מֵאִיר
בְּדַלְתוֹת הַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפוֹת
שֶׁפּוֹנוֹת לַגַּן
אֲנִי מַבִּיטָה לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

אֲנִי מַבִּיטָה בָּעֲנָפִים הָאֲרֻכִּים
שֶׁרוֹשְׁמִים פַּסִּים מְקֻוְקָוִים
עַל כַּנְפֵי
הַוִּילוֹנוֹת הַלְּבָנִים.

אֲנִי מַבִּיטָה בַּתַּבְנִיּוֹת הַמִתְהַוּוֹת,
בַּצְּלָלִים חַסְרֵי הַצּוּרָה
רוֹקְמִים חַיִּים,
תְּנוּדוֹת כֵּהוֹת אֲפֹרוֹת
מִתְגַּשְּׁמוֹת וְנֶעֱלָמוֹת.

רוּחַ עוֹבֶרֶת
מְחַבֶּרֶת אוֹתִי לַחֲפָצִים
הַדּוֹמְמִים בַּחֶדֶר,
מְחַבֶּרֶת אוֹתִי לָעֵצִים
הַגְּבוֹהִים שֶׁנָּעִים,
לְשִׂיחַ הַהִיבִּיסְקוּס
שֶׁצּוֹמֵחַ וּמְקַשֵּׁט עַצְמוֹ
בִּפְרָחִים וְרֻדִּים.

בַּגַּן,
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אֶת הָאוֹר הַדַּק.
אֲנִי עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי.

וְרוֹאָה.

סמדר פלק-פרץ
| ביכורים

סמדר פלק פרץ
שַׂמְתִּי בְּטֶנֶא הַנֶּפֶשׁ
אֶת כָּל שֶׁצָּמַח בִּי וְהִבְכִּיר.

מֵחִטֵּי הַפַּחַד וּמִשְּׂעוֹרֵי הַסְּעָרָה,
חִתָּתָם עָלַי- וְלֹא נִצְחוּנִי,

וּמֵעִנְבֵי בְּדִידוּת וַעֲלֵי תְּאֵנַת הַמָּרָה,
שֶׁלֹּא הִכְנִיעוּנִי-

כָּרַכְתִּי בְּאֹדֶם תּוֹדַעַת הַדְּוַי הָרִימוֹנִי
שֶׁצָּמַח בְּגַנִּי,

וּמָשַׁחְתִּיאֶת לִבִּי בַּשֶּׁמֶן
וְלָקַחְתִּי בְּיָדִי הַדְּבַשׁ,

וְיָצָאתִי לִקְרָאתְךָ- -
עוֹלָם חָדָשׁ.

שחף ארז
| גחלים

פַּעַם אַתְּ מַחֲזִיקָה אוֹתָן
בְּכַפּוֹת יָדַיִךְ
וּפַעַם אֲנִי.

כְּשֶׁהַחֹם מַלְהִיט אֶת כַּפּוֹתַי
אַתְּ נוֹטֶלֶת אוֹתָן
אֵלַיִךְ, מַצִּילָה אוֹתִי.

כְּשֶׁהֵן כָּבוֹת בְּכַפּוֹתַיִךְ
אֲנִי נוֹטֵל אוֹתָן
אֶל תּוֹךְ שֶׁקַע כַּפּוֹתַי,

וּבֵין כַּפּוֹת יָדַיִךְ לְכַפּוֹת יָדַי
הָאֲוִיר מְחוֹלֵל אֶת לִבָּתָן,
וְאוֹר מִתְרַגֵּשׁ מִבִּפְנִים.

אילה ברבוי
| הצעדה

שָׁמַעְתִּי קוֹל בַּעֲרָפֶל. מִישֶׁהוּ שָׁאַל אוֹתִי שְׁאֵלָה,
בָּדַק שֶׁאֲנִי מַסְכִּימָה לְהַאֲזִין. יֶשְׁנוֹ כּוֹחַ גָּדוֹל בְּלָדַעַת מָתַי לְסָרֵב, עָנִיתִי.

מִתּוֹךְ הַגַּלִּים בָּקַע הַקּוֹל בַּשֵּׁנִית, הַאֲזִינִי הַפַּעַם,
אֲנִי מִתְחַנֵּן. לִבִּי עָזַב אוֹתִי, מֹחִי נִקְטַע -
הֵיכָן אֲנִי נִגְמֶרֶת, הֵיכָן אֲנִי מַתְחִילָה?

בְּשָׂדֶה רַעֲנָן עֵשֶׂב צָעִיר פּוֹצֵעַ אֶת רַגְלַי,
אוֹתוֹ עֵשֶׂב הַמֵּזִין אֶת הַכִּבְשָׂה, הַמְּלַטֵּף אֶת הַפְּרָחִים, הַמַּזְרִים דָּם בְּעוֹרְקֵיהֶם הַיְּרֻקִּים.
אֲנִי צוֹבֶטֶת בּוֹ וְהוּא מַעֲמִיק אֲחִיזָתוֹ בָּאֲדָמָה - יֵשׁ בְּנֵנוּ אֶת הַמִּשְׂחָק הַזֶּה.

בֵּין הֶעָלִים הַנּוֹפְלִים רֵיחַ טָרִי שֶׁל זִכָּרוֹן מִסְתַּתֵּר,
רֵיחַ מָתוֹק שֶׁל מַיִם. אֲנִי מִתְקָרֶבֶת וְשׁוֹמַעַת לְחִישָׁה -
בְּבַקָּשָׁה, הַטִּי אֹזֶן. הַפַּעַם אֲנִי לֹא מְסָרֶבֶת, נִדְמֶה לִי שֶׁאֵין לִי בְּרֵרָה,
הַדֶּשֶׁא מַתְחִיל לְהַצְהִיב תַּחְתַּי וְהַיָּרֵחַ נוֹבֵּל.

הַאֲזִינִי - וַאֲנִי מַאֲזִינָה.
אוֹתוֹ קוֹל פּוֹרֵם אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּינִי וּבֵין דָּבָר אַחֵר בִּיסוֹדִיּוּת כָּזֹאת שֶׁאֲנִי שׁוֹכַחַת שֶׁאֵי פַּעַם הָיָה.
בְּמִלָּה אַחֲרוֹנָה מְסֻיֶּגֶת הוּא דּוֹחֵק בִּי לְהַתְחִיל בַּצְּעִידָה.

הוּא מְסוֹבֵב אוֹתִי פַּעַם אַחֲרוֹנָה סְבִיב הָעוֹלָם הַזֶּה, עוֹלָם מֻפְלָא,
מְלַטֵּף אֶת שַׁעֲרֵי וְלַפֵּי לַחֲנוֹ שֶׁלּוֹ הוּא שַׂר -
הַיָּרֵחַ מֵעוֹלָם אֵינוֹ בִּלְתִּי שָׁלֵם, אַתְּ יוֹדַעַת, הוּא רַק אֵינוֹ תָּמִיד מוּאָר.

חגית קופפר צ'רקה
| סולם

וּכְשֶׁפַּעַם
בַּדֶּרֶךְ לְעָרִים אֲחֵרוֹת
נַעֲצֹר לְרֶגַע
וְנִנְשֹׁם
כִּי בָּא הַשֶּׁמֶשׁ
אוּלַי סֻלָּם יֻצַּב לָנוּ פִּתְאוֹם
וְדֶרֶךְ
לָרֶדֶת בִּמְדֻיָּק אֶל הַבֹּרוֹת הַחֲשׁוּכִים
אוֹ לְטַפֵּס, אִם נָעֵז,
אֶת כָּל הַכֹּסֶף כֻּלּוֹ

הַאִם נִישַׁן?
הֲנַעֲמִיד פְּנֵי מַלְאָכִים?

טל גרמיזה
| אמא לילה

בַּלַּיְלָה, מִתְהַפֶּכֶת בְּמִטָּתִי, מסוחררת וַחֲלִיפוֹת מְקִיצָה מִשְּׁנָתִי,
כַּף יָד פּוֹגֶשֶׁת אֶת מִצְחִי וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי
אִם חֲלוֹמוֹת הֵם אֵלּוּ וְאוּלַי דִּמְיַנְתִּי.
דְּמוּת אִשָּׁה ארוגה מִשְּׁמֵי לַיְלָה אֲפֵלִים,
מַגָּע יָד מְשֻׁבָּץ כּוֹכָבִים ומטאוריטים קְטַנִּים
וְהִיא שָׁאֲלָה: 'אַתְּ מְפַחֶדֶת? מִמֶּנִּי?'
וְעָנִיתִי: 'כַּנִּרְאֶה שֶׁכְּמוֹ כֻּלָּם לִפְעָמִים.
אַךְ סַפְּרִי לִי דְּבַר מָה אודותייך, שֶׁלֹּא אַאֲמִין רַק לְסִפּוּרִים שֶׁל אֲחֵרִים.'
הִיא לִטְּפָה אֶת ראשׁי וְאָמְרָה:
'גַּם אֲנִי אִמָּא. אֶשָּׁאֵר עַד הַבֹּקֶר, עַד שֶׁתַּרְגִּישִׁי יוֹתֵר טוֹב.
גַּם לְאַחַר מִכֶּן אִם תִּרְצִי אֶשָּׁאֵר קָרוֹב.'
הִיא נִשְׁאָרָה וְהַבֹּקֶר עָלָה, וַאֲנִי רַק הִתְגַּעְגַּעְתִּי לְמַגָּע יָדָהּ.

גאולה שינה
| במרפאת השיניים

יוֹשֶׁבֶת בְּמִרְפְּאַת הַשִּׁנַּיִם, לְיַד שֻׁלְחַן הַמַּזְכִּירָה, מוּלָהּ,
כּוֹתֶבֶת שִׁירָה בְּפִנְקָס קָטָן מִוִּיֶּטְנָאם, בְּעֵט שֶׁעָלָיו
הַלּוֹגוֹ שֶׁל הַמִּרְפָּאָה. תָּמִיד מַרְגִּישָׁה שׁוֹנָה. תָּמִיד מְחַפֶּשֶׂת
אֶת הַבַּיִת. בָּרֶקַע תָּכְנִית בִּשּׁוּל בַּטֵּלֵוִיזְיָה, אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים,
טֵלֵפוֹנִים מְצַלְצְלִים, מְכוֹנָה מְשַׁיֶּפֶת שִׁנַּיִם, הַמַּזְכִּירָה מְטוֹפֶפֶת
עַל עֲקֵבֶיהָ. דּוֹאֶגֶת לִילָדֶיהָ, אֲנִי יוֹדַעַת. בַּחוּץ גֶּשֶׁם חָזָק.
עֵינַיִם נְעוּצוֹת בְּגַבִּי. אֲנִי בְּסֵדֶר, אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירָה, אֲנִי בַּבַּיִת

נעמי לבנון-קשת
| ילדה מקומטת מבפנים

בְּגִיל עֶשֶׂר, בְּאִבְחַת רֶשַׁע אַחַת,
בַּעֲיָרָה בְּפוֹלִין, קָפְצָה אִמִּי לְגִיל אַרְבָּעִים
וְהַזִּקְנָה שֶׁקָּפְצָה עָלֶיהָ
נֶאֶחְזָה בַּצִּפָּרְנַיִם בְּכָל פִּסַּת עוֹר שֶׁלָּהּ.
שְׁמוֹנֶה שָׁנִים אַחַר כָּךְ
זְקֵנָה יְפֵהפִיָּה מֻכַּת יָגוֹן
עָשְׂתָה דַּרְכָּהּ אֶל הָאוֹר הַבּוֹהֵק בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת ,
וּמֵרֶגַע שֶׁהָפְכָה אִמָּא לְצַבָּרִים הֵחֵל מַסָּעָהּ לְאָחוֹר,
מְנַסֶּה לְהַדְבִּיק אֶת הַזְּמַן הָאָבוּד,
וְהִיא - הָלְכָה וְהִצְעִירָה
הָלְכָה וְהִצְטַעֲרָה.
וְלִמְּדָה עַצְמָהּ לְהִתְגַּעְגֵּעַ רַק לְמָה שֶׁיָּבוֹא.

הרצל חקק
| השראה ורפואה

בָּכְתָה דְּמָמָה וְקָפָאתִי. בִּמְחוֹלָהּ
מְטוֹפֶפֶת. פּוֹצֵעַ צָמָא. עַד קָצֶהָ.
מַבָּע. שִׂיחַ בָּאִבִּים. גָּאוּ תַּדְהֵמָה
בְּקִרְבִּי, אֵיךְ יוּכְלוּ, מַיִם
רַבִּים. מֵזַח הֻכָּה כַּבָּרָק.
הוּצַף וְנִמְרַק, צִנָּה וּמֶרְחָק.
הַמִּלָּה בְּשִׂמְלָתָהּ קָפְאָה. הַכַּפְתּוֹרִים,
הַדִּמּוּיִים. שִׁירָם נִפְרַם. תָּרִים וְיָם.
שִׁירָאִין. קֹר, חֹם, חֲלוֹם. נְמַסָּה,
חוֹלָה, נוֹגַהַת. שׁוֹרָה וְרוֹאָה.
לָמָּה זֶה אָנֹכִי. מָה כָּלָה
כֹּחִי. אַשְׁרֵי שֶׁרָאָה. בַּלָּאט. לַבַּת
שׁוּרָה בַּצִנָּה תְּאֻכַּל, רַעַד תָּבוֹא
נְבוּאָה. קְרָשִׁים שָׁרִים לַיְּרִיעָה.
רְטֻבָּה וְיִרְאָה. תִּרְפָּא
הָרוּחַ, וְתַגְשִׁים ההַשְׁרָאָה.

רן שייט

אִמִּי ,שֶׁאָבִיהָ הָיָה צוֹרֵף
רוֹקֵעַ זְהַב שְׁמֵי דַּמֶּשֶׂק,
נִקְרַעַת
וַחֲרוּזֶיהָ מִתְפַּזְּרִים עַל רִצְפַּת חֲדַר הַנִּתּוּחַ.

אָבִי,שֶׁאָבִיו הָיָה חַיָּט,
תּוֹפֵר בַּדֵּי יְעָרוֹת לוּבְּלִין ,
נִפְרַם
מִמִּטַּת אִשְׁפּוּזוֹ שֶׁלְּיַד הַחַלּוֹן.

וַאֲנִי בְּיָד כִּירוּרְגּ מְיֻמָּן ,
מַאֲחֶה וְתוֹפֵר קְרָעִים
שֶׁל אֲנָשִׁים זָרִים.

שלמה רוקח
| הרגע החומק

סַגֵּל לְעַצְמִי מַחְשָׁבָה מוּדַעַת,
אֶת הָרֶגַע הַחוֹמֵק מְכוֹפֵף
וּמֵפִיס אֶת הַדַּעַת מִזְּלִיגַת הַזְּמַן שֶׁחוֹלֵף.

הַשָּׁעוֹן מְתַקְתֵּק וַאֲנִי מְצַחֵק,
אֶת הַזְּמַן אִתָּךְ מְחַבֵּק.
צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת מְנַוְּטוֹת אֶת דַּרְכָּן לְמָקוֹם בָּטוּחַ,
בִּמְעוֹפָן נִשָּׂאוֹת הֵן עִם הָרוּחַ.

הַזְּמַן רָץ, הָרְגָעִים חוֹלְפִים וְיֵשׁ לְמַהֵר,
מֶרְחַקֵּי צִפּוֹרִים נוֹדְדוֹת לְקַצֵּר.
הֵן הַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ קָרוֹב,
וְהַזְּמַן הוּא הַזְּמַן לֶאֱהֹב.

אסנת ראם
| ריפוי

אֵין הַיָּם רוֹאֶה אֶת הַנַּחַל נִכְנָס
וְלוּ פַּעַם אַחַת, אָמַרְתָּ לִי
מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל.
הַגַּע יָדְךָ אֶל מִצְחִי הַקּוֹדֵחַ.
וּבְטֶרֶם תֵּעָלֵם,
אֶרְאֶה אֶת גַּלְגַּל הָעוֹנוֹת
וְאַקְשִּׁיב.
דִּמְעוֹת הֶעָלִים יִזְלְגוּ
לְנֵזֶר סֻכַּת-שַׁלֶּכֶת
וּמְעֳבִי הַיַּעַר תָּשִׂיחַ הָאֵלָה.

יעל רן

יָדֶיךָ מְעַסּוֹת אֶת גּוּפִי הַחוֹלֶה
בִּתְנוּעוֹת מַבְרִיאוֹת
דָּם זוֹרֵם בְּעוֹרְקֵי תְּשׁוּקָתִי
כְּשֶׁאַתָּה מֵנִיעַ הָלוֹךְ וְשׁוּב
זִכְרוֹנוֹת מִתְקָרְבִים וּבָאִים
וְכָעַס נִמְחֶה כְּמוֹ שֶׁמֶן.

מחילה
| דבי סער

...אָז
טָבַלְתִּי קֻלְמוֹס בְּקֶסֶת הַדָּם וְשִׂרְטַטְתִּי מִלִּים עַל נְיָר
חוֹמַת הַגַּנָּה נִפְרְסָה מִסְּבִיבִי, וְיָדַעְתִּי – הַסֵּבֶל נִגְמַר

דָּם שֶׁנָּטַף מִשִּׂפְתֵי מַאֲכֶלֶת יָבַשׁ וְהִגְלִּיד
וְאֹדֶם צַלֶּקֶת, בֶּהָלַת הַלֵּב, דָּהָה וְהִוְרִיד

וּכְשֶׁפֶּצַע הַנֶּפֶשׁ שֶׁשָּׁתַת וְדָלַף
אֻחָה וְהִצְמִיחַ תִּקְוָה עַל הַדַּף
אוֹתוֹ הַסַּכִּין שֶׁדָּקַר וְחָתַךְ
לְסַכִּין שֶׁפּוֹרֶסֶת-מוֹרַחַת הָפַךְ

מִנִּי אָז, דְּיוֹ כָּחֹל בְּאַרְגָּמָן זִכָּרוֹן אֶמְהַל
אֵד סְגַלְגַּל אַעֲלֶה אֶעֱטֹף אֶת כֻּלִּי
חֶסֶד הָרִפּוּי בִּי יִגְדַּל

שרון מיכאלי

נִסִּים קוֹרִים כְּשֶׁמַּתְחִילִים
לְדַמְיֵן אוֹתָם
זוֹרְמִים
לְךָ בַּדָּם.

חגית בת-אליעזר |
בת הים

לִילָדַי אֶהְיֶה מִגְדַּלּוֹר
לְחֲבֵרַי - חוֹף מִבְטָחִים
וּמִי לִי בַּסְּעָרָה?

הַטִּפּוּל כְּמֵאַז הַמַּבּוּל:
אֶשְׁטַח צָרוֹתַי עַל מִפְרַשׂ הַדַּף
ואַשִׁיט בְּבַקְבּוּק סִפְרִי

שולה ברנע
| ריפוי

ים
בִּתְכֹל מַבָּטו הִבִּיט בָּהּ
בְּגַלָּיו הִתְלַחֵן בְּלִבָּהּ
בִּנְגִינָתוֹ זוֹ חָבְרָה אֵלָיו,
עַד כִּי חָשָׁה עִמּוֹ חֶדְוָה.

כוס קפה
בְּגַפּוֹ יָשַׁב בְּבֵית הַקָּפֶה
וְלָגַם מִסֵּפֶל קָפֶה חָזָק
וְחָשׁ כִּי אֵינוֹ לְבַד.

שוקי גוטמן
| בכל גלגול וגלגול

בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
חַיָּב עַם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ
כְּאִלּוּ הוּא עָלָה מִפּוֹלִין.
- שֶׁנֶּאֱמַר:
זְכֹר אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה
וֶהֱיֵה גּוּף חָזָק.
בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
חַיָּב עַם לְשַׁבֵּחַ שְׁרִירֵי רַגְלָיו,
לֶאֱסֹף כּוֹחוֹ מֵאַדְמַת קֹדֶשׁ,
לְרַחֵף בִּתְנוּעָה חַסְרַת שְׁגִיאוֹת
לְמַעַן שָׁהוּת בָּאֲוִיר
וּמַעֲבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
- שֶׁנֶּאֱמַר:
שְׁמֹר עַל יַצִּיבוּת הַנְּשִׁימָה,
שָׂא מִשְׁקָל קַל,
עֲמֹד בַּצִּפִּיּוֹת
וּנְחַת בַּעֲדִינוּת.
לְפִיכָךְ, בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל
יֵשׁ לְהַעֲלוֹת לְגֹבַהּ רַב,
- שֶׁנֶּאֱמַר:
אֵין לִרְעֹד בַּסִּיבוּב
וְלֹא לִפֹּל בָּעִקּוּל.
אָנוּ בָּאנוּ אַרְצָה לְנַצֵּחַ.

אורי פרץ
| גלד

עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים בִּקַּשְׁתִּי לְהִטַּמָע בַּהֲמוֹן.
כֻּלָּם מַצְלִיחִים וְגַם אֲנִי מַצְלִיחָה –
נִלְחֶמֶת בָּעוֹר הַדַּק קוֹרַעַת אוֹתוֹ בַּקְּצָווֹת עוֹשָׂה מִמֶּנּוּ גּוּף.
בִּקָּשְׁתִי רִפּוּי וְהִנֵּה -
גֵּלֶד כֻּלִּי

Entertainment

Make this yours. Add images, text and links, or connect data from your collection.

Lifestyle

Make this yours. Add images, text and links, or connect data from your collection.

Sports

Make this yours. Add images, text and links, or connect data from your collection.

Technology

Make this yours. Add images, text and links, or connect data from your collection.

אנתולוגיית יום ההשראה 2021 משוררים.png

עמותת כנפיים בשיתוף יום ההשראה // הסופר חיים לפיד

מיקי טלמור

| ניצת פרי החיים

קוֹרֶה שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב, שָׁעוּן עַל עֵץ.

זֶה עִנְיָן רָגִיל, לִכְאוֹרָה, וְאֵין שָׁם מָה.

אַף אֲנִי יָשַׁבְתִּי תַּחַת עֵץ וּלְפֶתַע זָעָה אֲדָמָה,

קוֹלוֹת רְחוֹקִים מִיַּעַר קְדוּמִים

אַבְנֵי בְּרֵאשִׁית קוֹרְאוֹת לִי.

 

מָה הָיָה בַּקּוֹל הַזֶּה שֶׁהִסְעִיר כָּךְ אֶת כֻּלִּי?

 

וּמָחַלְתִּי עַל כָּל עֶלְבּוֹנוֹתַי,

אֲנִי בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהָעֵץ אֵינֶנּוּ אֻכַּל.

מִי יָדַע שֶׁאֶפְשָׁר כָּךְ לִרְצוֹת

וְלִשְׂמֹחַ רַק מִלִּהְיוֹת.

שלי רפאל

| *

בֶּאֱמֶת שֶׁשִּׂמְלָתֵךְ קָרְצָה לִי,

בְּעֵין כַּפְתּוֹר מְבֻיָּשׁ.

בֶּאֱמֶת שֶׁרָצִיתִי אוֹתָךְ. 

אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת

מָה אִמִּי אָמְרָה לִי:

מָה שֶׁאַתָּה לֹא יָכֹל לְהַשִּׂיג

שָׁוֶה זָהָב.

וְכָךְ לְבַד לְבֵיתִי שַׁבְתִּי.

הַלְוַאי שֶׁהָיִית אִתִּי עַכְשָׁו.

יעל פנדה

| עשני קופצת עשני חותכת

מִתּוֹךְ שֶׁחַיֵּי הֵם טָעוּת וְעִוּוּת

עוֹלֶה בִּי חֵשֶׁק עַז לָמוּת. 

כְּבָר שָׁנִים שֶׁהַקַּרְקַע אֵינָהּ מוּצָקָה

זוֹ אֵינָהּ "אובדנות", זוֹ לְגַמְרֵי תְּשׁוּקָה. 

 

עֲנֵנִי אֲדֹנָי.

אֲנִי קְצָת מֻגְבֶּלֶת בְּרָמַת ה-DIY*,

רְשִׁימַת הַהַמְתָּנָה לְדֹם לֵב אֲרֻכָּה

וְיֵשׁ עָקָה לְצַד מוּעָקָה

 

תְּהוֹם פְּעוּרָה וַאֲנִי בָּהּ פְּסִיכוֹטִית 

חַיָּה מוּזָרָה וּלְגַמְרֵי כָּאוֹטִית

תְּשׁוּקָה רְווּיָה לִהְיוֹת כְּבָר פאסה

וְיֵשׁ הָלְכָה וְאֵין מַעֲשֶׂה.

Do it yourself*

מרכז אומנויות רב-תחומי כנפיים הוקם במטרה לאפשר ליוצרות ויוצרים המתמודדים עם קשיים ומשברים נפשיים להפוך את האמנות לדרך חיים במסגרת תומכת ומעצימה. זאת בליווי ותמיכה של מנחים מקצועיים - אמנים פעילים בתחומם. לצד הכתיבה קיימות במרכז מגמות למוזיקה, תיאטרון, אמנות פלסטית, אנימציה, וידאו וקולנוע. 

השירים של אמני כנפיים, שישה במספר, הכלולים באנתולוגיה זו, נכתבו במיוחד עבורה. תוצר של תהליך עבודה שנסמך על קריאה וכתיבה של שירה ופרוזה בנושא הנבחר. זאת, הן במסגרת המגמה לכתיבה בניהולי והן בסדנת שירה הפועלת בעמותה בהנחיית המשוררת רוני פינקרפלד.

 

                                                                                            

חמניה

| ישועת ה' כהרף

מִישֶׁהִי צְרִיכָה לָמוּת

וְלָהּ חוֹר שָׁחוֹר בֵּין הָרַגְלַיִם, צַר וְחָשׁוּךְ, מִמֶּנּוּ יָצָאתִי.

כְּשֶׁהִיא תִּטָּמֵן בָּאֲדָמָה, אֵשׁ תִּשְׂרֹף אֶת שֹׁבֶל הֶעָבָר  

וְתַשְׁאִיר מַתָּנוֹת מְיֻחָדוֹת, שֶׁחָמְקוּ מִמַּלְתְּעוֹתֶיהָ.

 

בִּשְׁלַב כָּלְשֶׁהוּ, מַשֶּׁהוּ דְּרָמָטִי יִקְרֶה וְאֵדַע

שֶׁיָּדָהּ נֶעֶלְמָה מֵהַהֶגֶה שֶׁל חַיַּי.

הַפִּצְפֹּנֶת שֶׁהָיִיתִי תַּלְוֶה לִי מֵאֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת

וְכַפְתּוֹר הַשִּׂמְחָה יִדָּלֵק, מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ בֵּין הַיֵּשׁ וְהָאֵין.

הַכֹּל יִרְאֶה קִיטְשׁ-חֲגִיגִי וְהֶעָתִיד יַרְגִּישׁ אֶפְשָׁרִי – 

 

חֶבְרָה קַדִּישָׁא בְּהִכּוֹן, מַמְתִּינִים לְמוֹתָהּ.

בֵּינְתַיִם, נְחוּצִים הַעֲמָדַת פָּנִים וּשְׁלוֹשָׁה קוֹפִים

שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְסַפֵּר לִי סִפּוּר עַל אֵשׁ בִּלְתִּי נִרְאֵית.

עדי בלוטין

| איפה שאסור

עֵינַיִם מִסְתַּכְּלוֹת עָלַי, מַפְשִׁיטוֹת אוֹתִי לְאַט.

יָדְךָ רוֹצָה לָגַעַת אֵיפֹה שֶׁאָסוּר. אֵינֶנִּי בְּטוּחָה, 

אֲנִי עוֹד יַלְדָּה. אַתָּה אוֹחֵז בִּי, נוֹתֵן לִי 

לִשְׁתּוֹת מִן הַכּוֹס הַמָּרָה. אֶצְבְּעוֹתֶיךָ 

נִכְנָסוֹת אֵלַי. לָשׁוֹן נוֹגַעַת 

בְּלָשׁוֹן. אֲנִי רוֹעֶדֶת. יַלְדָּה 

אִשָּׁה, אֲנִי נוֹשֶׁמֶת.

אַתָּה חוֹנֵק אוֹתִי. אֲנִי מְנַשֶּׁקֶת 

אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ. הִנֵּה פִּיךָ 

בְּפִי, הִנֵּה אֲנִי נוֹתֶנֶת 

אֶת כֻּלִּי. חַם כָּאן.

רותי

| *

הַתְּשׁוּקָה תְּלַטֵּף אוֹתִי

גּוּפִי יִתְקַיֵּם כִּלְשׁוֹנוֹ.

וְאֵין סוּסָה פְּצוּעָה

וְאֵין לוֹחֵשׁ לַסּוּסִים

בְּגִ'ינְס

שֶׁיָּבוֹא וְיַצִּיל.

 

הַתְּשׁוּקָה תְּלַטֵּף אוֹתִי,

זוֹ תִּהְיֶה אֲנִי.

bottom of page