שינויים גלובליים שאירעו בעשור האחרון (התפרצות מחלות, מלחמות, מיתון, שינויים טכנולוגיים, מסלולי שינוע ולוגיסטיקה ועוד) הראו והוכיחו מעל לכל ספק כי תחומי הייצור, התפעול, הרכש והיבוא עוברים שינויים תכופים.
השווקים והצרכים המקומיים בכל מדינה העלו לסדר היום ביתר שאת את הצורך במתן פתרון לייצור ויבוא במדינות שונות, בהוזלת עלויות ייצור ולוגיסטיקה, אך בעיקר את הצורך בקיצור זמני הייצור. ובשנים האחרונות הדגש בנושא הזה עבר לשוק ההודי ולמזרח אירופה.
נחמנזון, מהנדס מכונות בהכשרתו, נחשף לשוק ההודי בהקשר לעבודתו כבעלים של חברת גלובטיקה, שמלווה כבר למעלה מ-20 שנה תהליכי ייצור בסין, בהודו, בווייטנאם ובמזרח אירופה.
"עבדתי במפעלים יצרניים רבים בישראל בתחומי המתכת והפלסטיק", הוא מפרט, "ובשלב מסוים פתחתי חברות שייצרו במזרח הרחוק. מה זה אומר? יש חברות שצריכות לצאת למכרזים גלובליים, בכל העולם, והמחירים בארץ לעיתים יקרים יותר עקב שעות כוח אדם ועליות ייבוא של חומרי גלם, לכן צריך להביא מחירים זולים יותר לפיתוח ולייצור מהמזרח הרחוק".
אז מה בעצם חברת גלובטיקה עושה? אם אתם, לדוגמה, הבעלים של חברה בישראל שמחפשת להוזיל את העלויות של ייצור המוצר אז נחמנזון הוא הכתובת עבורכם. ביכולתו להביא ארצה את המוצרים ואתם תבצעו את ההרכבה או את המכירה בישראל. ההוזלה תגיע בדמות המחיר של כוח האדם הזול יותר במזרח, שמביא חברות ישראליות רבות לצאת החוצה ולא לייצר רק כחול לבן עקב חוסר זמינות בייצור או בכוח אדם.
"יש המון טכנולוגיות שעם השנים נכחדו והפנייה היא לחפש פתרון במזרח הרחוק או במזרח אירופה", אומר נחמנזון, "וכאן עם ספקים כמוני יש להם אפשרות כזו. אני מלווה את תהליכי הייצור או הפיתוח של מוצר, או שהעיסוק שלי מסתכם רק במציאות פתרון במדינת היעד ואז הלקוח עובד ישירות מול הספק. בסופו של דבר גלובטיקה מספקת את הפתרון לבעיה, ולא משנה אם מדובר בחברה מתחום הביטחון, התקשורת, האופטיקה, האגרונומיה, המדיקאל ועוד.
מציאת הפתרון לבעיה היא היעוד. לאחר שמצאנו את הפתרון לייצר או ללוות את היצור הרבה יותר קל ונוח ללקוח".
אז בעצם הפער במחיר מסתכם בעלות כוח האדם? ומה בנוגע לאיכות המוצרים?
"לפעמים מדובר בעלות בכוח האדם אבל לפעמים בטכנולוגיה שלא קיימת בישראל אבל כן אפשר למצוא אותה
במזרח, כמו טקסטיל, הזרקות או ייצור מכונות. אין ייצור של טקסטיל בישראל. ייצרו במצרים ובירדן והכל עכשיו במזרח. או נושא יציקות האלומיניום. כמעט ואין יצרנים בישראל גם בענף הקפיצים. בנוגע לאיכות המוצר על זה אני לא מתגמש, גם לא במחיר ובזמן האספקה. האיכות היא זהה כמו ייצור מקומי, אך כאן גלובטיקה היא האחראית לכך".
העבודה עם השוק הסיני וההודי מביאה את נחמנזון לבלות במדינות אלה בין ארבע לשבע פעמים במהלך השנה. בחודשים האחרונים, לאור המציאות הקיימת בישראל, היקף הנסיעות פחת אבל המצב בכללותו לא פגע בעסקים אלא ההיפך. נחמנזון מעיד שהמזרח פתח הזדמנויות לרוב החברות היצרניות שמתעסקות בעולם הביטחוני ורבות, גם מהעולם האזרחי, פונות אליו לעזרה.
"בעיקר חברות סטארט אפ בתחומי החקלאות, הביטחון, הרכבות. זה קהל היעד שלי", הוא מסכם, "חברות פונות
אליי בכל שלבי חיפוש הפתרון לייצור במזרח, החל משלב הקונספט ועד לשלב הייצור. הפנייה היא לאתר ולספק פתרון טכנולוגי זול ומהיר למוצר שלהן. יש חברות שפונות אליי עם צורך לייצור סדרתי והוזלה של המוצר, ויש חברות שיש להן ייצור ומחפשות להוציא את המוצר החוצה או לחילופין לייבא. הפתרונות שלי הן משלב הרעיון ועד לייצור הסדרתי".
מה ההשראה שאתה מוצא בעבודה שלך?
"ההשראה שלי ומה שנותן לי את הדחף זו האהבה למקצוע ולתהליכי הייצור של מוצרים. להביא את הפתרון ללקוח שמוציא אותו מהקופסה. כשאני הולך ללקוח שאפשר להציל עבורו פרויקט או מכרז או תהליך ייצור חדש, ומביא לו עלויות שביקשו ולא הצליחו להשיג, זו ההשראה שלי. בסוף הרעיון הוא להביא את הפתרון לתועלת של כל הצדדים".
Comments