ישראל מציינת: יום ההשראה הבינלאומי מחווה עולמית ליצירה, תקווה ודמיון
- אייל הראל
- לפני 4 דקות
- זמן קריאה 3 דקות
ביום רביעי, ה-7 במאי 2025, יצוין ברחבי הארץ והעולם יום ההשראה הבינלאומי– יום שנוסד מתוך מטרה לעודד יצירה, לחלוק רעיונות ולהזכיר את כוחם של דמיון, רגש ויוזמה לעורר שינוי.
מאות יוצרים, אמנים, מעצבים, אנשי חינוך, יזמים וקהילות יצטרפו ליום מיוחד של השראה – בציור, כתיבה, מחול, עיצוב אופנה, מוזיקה, צילום או כל דרך יצירתית אחרת.
יוצרים, משתפים, משפיעים
יום ההשראה הבינלאומי נוסד כדי לאפשר מרחב לחשיבה חופשית, שיתוף וחגיגה של הרגעים הקטנים שמהם נוצרת השראה. במהלך השנים האחרונות, צוין היום בעשרות יוזמות עצמאיות ברחבי הארץ: תערוכות אמנות, סדנאות שירה, ערבי הקראה, מופעי מחול, מפגשי יצירה, פעילויות בבתי ספר ומוסדות קהילה.
גם השנה, הציבור מוזמן לקחת חלק פעיל: ליצור, לשתף, ולהצית השראה – לעצמו ולאחרים.
*איך מצטרפים?*
- יוצרים יצירה – בכל מדיום, בכל נושא, בכל אופן.
- משתפים ברשתות החברתיות עם ההאשטאג:
📲 *#יום_ההשראה_הבינלאומי*
- יוזמים פעילות השראה – בבית, בעבודה, בקהילה.
📌 *למידע נוסף, יוזמות מקומיות ויצירת קשר:* www.inspiration75.com
🎓 השראה באקדמיה – שיתוף פעולה מעורר יצירה
לקראת יום ההשראה הבינלאומי שיחול ביום רביעי ה-7.5.2025 אנו מזמינים מוסדות אקדמיים, אוניברסיטאות, מכללות ופקולטות – לקחת חלק פעיל ביום שכולו מוקדש לעידוד השראה, יצירה ומחשבה חדשה.
ההשראה שייכת לכולנו – והאקדמיה היא אחת הזירות המרכזיות שבה היא צומחת ומועברת הלאה.
📚 דוגמה נפלאה לשיתוף פעולה כזה התקיימה עם הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון, שם יזמנו פרויקט מרתק בהובלת ד"ר שלומית אהרוני ליר וטלי דביר לבנת עם המרצה לדפוס משי דקל חברוני וראש החוג לתקשורת חזותית צחי דינר. במסגרת הקורס, ביקשנו מהסטודנטיות והסטודנטים להתמקד ביצירתם של *1 במאיות ובמאים ישראלים וליצור תגובות גרפיות בהדפס משי לגוף עבודתם.
כל סטודנטית וסטודנט קיבלו שם של יוצר/ת מתוך הרשימה, ובמהלך הסמסטר התעמקו ביצירה הקולנועית, הכירו את הסגנון וההתפתחות של כל במאי/ת – ויצרו אינטרפרטציה אישית, מקורית ומרגשת, באמצעות הדפס.
🖌️ כך נוצר מרחב של חקר, חיבור בין תחומים, ועשייה אמנותית מעוררת השראה – בדיוק הרוח שמובילה את יום ההשראה.
---
📣 אנו קוראים לכל מוסד אקדמי בישראל:
לקיים פעילות, שיעור פתוח, סדנה, תערוכה קטנה, פאנל או הרצאה – שיתמקדו בנושא השראה: מאיפה היא באה, איך היא מתהווה, ואיך אפשר להעביר אותה הלאה.
נשמח לפרסם את שיתופי הפעולה שלכם, ולשלב את הפעילות שלכם במפת ההשראה הארצית.
מתוך דברי הפתיחה של
צחי דינר | ראש המחלקה לתקשורת חזותית
"אלו שרוקדים נראים משוגעים בעיני אלו שלא שומעים את המוסיקה"
אמר פרידריך ניטשה, אמירה שתמיד מחזירה אותי לחוויה שלי כשאני
מנסה להסביר מה זה אומר להיות מעצב. ברוב המקרים זה ייגמר בתחום
המילים ומחוות הידיים המשולבות עם מושגים שסביר להניח יסבכו עוד
יותר את השואל.
וגם אם נצליח איכשהו להסביר, די ודאי שאת התחושה עצמה לא יעלה
בידינו להעביר.
כמו לתאר ריקוד בלי לרקוד. בלתי אפשרי להסביר את השחרור במעשה
היצירה, את הגילוי ואת תחושת הגאווה וההישג של המעצב כשהצליח
למצוא פתרון ותוצר מקורי וחדשני. זה תמיד מאתגר לנסות להעביר
את תחושת הסיפוק של הרגע שבו כל הנקודות התחברו להם ליצירה
אסתטית ומשפיעה. השראה של רגע.
השראות העבר מוצאות עצמן צפות ומתחברות שוב בזמן הנכון.
זהו רגע מפגש של נקודות העבר, שיכולות להיות ארוע, יצירה אחרת,
ציטוט, מפגש, ספר, מילה, מקום, מוסיקה....
בתוך כל שטף הארועים ושפע הנקודות, אני מוצא את האקדמיה ולימודי
העיצוב, בייחוד בתקופה הזו כמרחב המאפשר את הגילוי, התפתחות
וההתנסות הזו, לאתר את מקורות היצירה וההשראה.
בזמן שברובד החברתי אנחנו נמצאים במסלול מהיר של מידע קצבי
רציף ומסחרר, האקדמיה מצליחה לקיים ערוץ זמן נפרד המאפשר את
המרחב להתבוננות ואבחנה.
לעיתים נדמה שביום יום שלנו אנחנו נוסעים במסלול המהיר מנקודה
לנקודה, זמן האקדמיה הוא דרך הנוף, האיטית והחוויתית.בזמן איטי, אין
הכוונה לאנכרוניסטיות וקפאון אלא דווקא זמן להשתנות ולהתאמות.
זו ההזדמנות של האקדמיה לייצר אימפקט ולא להשאר כשדה תיאורטי
אלא כמרחב המגיב למה שקורה סביבו,
וכל זאת ביתר שאת כאשר מדובר באקדמיה של העיצוב, שהרי לעיצוב
אין זכות קיום ללא הסביבה והחברה בה הוא פועל.
אנחנו במחלקה מאמינים שתכני הלימוד צריכים להיות בהלימה לצרכים
אמיתיים ולעשות ככל הניתן כדי לתרגם את הכח היצירתי לאנרגייה
המופנת לעשייה חברתית בעלת מסר.
לימודי העיצוב הם החוויה עצמה המאפשרת לנו לשכלל את הדרך בה
אנחנו משלבים ומשתמשים בדמיון שלנו, בחיפוש אחר מקורות השראה,
בהתנסות (וכשלון) וצבירת ידע פרקטי ופנימי.
ארבע שנים המהווים תשתית והזדמנות ליצור מפגשים בין אנשים, בין
תשוקה וחדשנות ולהבין בסופו של דבר שהציון האמיתי הוא לא התגמול
לסוף הקורס אלא הערך שבסקרנות ותהליך היצירה עצמה שמנביטה
מעצבים, אשר מקיימים דיאלוג מתמיד עם מה שקורה מסביב, והמנסים
להשפיע באופן חיובי על המציאות שלנו ולשמש השראה לאחרים.
״כי הרי יש בכוחו של האמן (המעצב במקרה הזה) לעורר את כוחות
הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת (ניטשה).״
Comments