עמרי איתן, המתמחה בתכנון פרויקטים במגוון תחומים, משנת 1987, שואב השראה מהיכולת ליצור פרויקט ייחודי ושונה מקודמו, בכל פעם מחדש.
תחילת הדרך | ניצוצות של השראה
נולדתי אל תוך הארכיטקטורה. אבי למד בטכניון וכילד חשבתי שהשם הוא "תוכניון" מכיוון שאבי לומד להכין תוכניות. השפה המדוברת בבית הייתה ארכיטקטונית, כך שהמילה השלישית שלמדתי, אחרי אבאמא היתה קורביזייה (שיבוש מקומי של לה קורבוזייה, הארכיטקט שהיה האורים והתומים של הדור הצעיר של הארכיטקטים הצעירים בישראל של ראשית המדינה).
צבעי ילדותי היו פרוייקטים בביצוע, ובטון חשוף.
ואני? אותי עניינו אותי המון דברים. רק לא ארכיטקטורה...
שאפתי להיות חוקר מוח. אבל בהבזק אחד של מחשבה, חישבתי דרכי מחדש והנה אני ארכיטקט הרבה שנים, ועדיין נלהב. אחי הצעיר הוא חוקר מוח, כך שהאיזון הושג.
לקחתי מרחק. למדתי בארה"ב, ב- Rhode Island School of Design - בית ספר לאמנויות, עיצוב וארכיטקטורה, וזה היה נהדר. והמשכתי בלונדון, ב-AA.
מהו מקור ההשראה שלך?
״יצירה היא חיפוש סבלני״ אמר לה קורבוזייה, זו היתה גם כותרת של אחד מספריו.
חבר שלמד אתי ב-AA, ולימים הפך לארכיטקט מפורסם ומצליח, דייויד צ'יפרפילד, אמר, ברוח דומה: "ההבדל בין ארכיטקטורה טובה לארכיטקטורה רעה הוא משך הזמן אותו אתה משקיע".
מילים מזוקקות היטב תמיד דיברו אלי, כאילו דייקו את המשמעות הרחבה לכדי משפט אחד, חד ונהיר. אני אוהב ציטוטים של ארכיטקטים, ויוצרים אחרים, שיח על השראה מחבר אותי לציטוטים שפגשתי במהלך חיי.
אשתף כמה נבחרים:
"כל סיטואציה חדשה דורשת ארכיטקטורה חדשה" – ז'אן נובל.
"ארכיטקטורה היא דרך-מחשבה על אודות העולם, הדומה במבנה שלה לכתיבת ספר, מכיוון ששני התחומים מייצגים אותו שדה ו- "domain. רם קולהאס, שהיה מורה שלי, ואשר אצלו עבדתי מיד לאחר תום לימודי.
"זיהוי הצורך הוא תנאי ראשוני לעיצוב" – צ'ארלס איימס.
וכמובן, ג'ת'רו טאל האנגלי בן המאות 17-18, האיש שהמציא את מנפטת הכותנה, שאמר "הצורך הוא אם ההמצאה" Necessity is the mother of invention
- הצורה תמיד נובעת מהפונקציה Form ever Follows Function
- אמירתו של לואי סאליוון, מראשוני הארכיטקטורה המודרנית האמריקנית.
מה מוציא אותך מהמיטה בבוקר? על תשוקה ומוטיבציה
כפי שאפשר להבין מדברי הקודמים, ההשראה היא ההקשר, ההשראה היא ההתלהבות, ההשראה היא הצורך.
בכל בוקר מחדש. בכל פעם מחדש. ההשראה היא התחושה החזקה ניתנה בידיך האפשרות ליצירת חלל לקיום אנושי שכיף להיות בו, לחיות בו, לעבוד בו, לשמוח בו, לארח בו, ולשקוע בו לעתים. אחת משמחותי, לאחרונה, היתה ביקור בדירה קטנה בבניין שתכננתי לפני יותר משני עשורים, בצפון הישן של תל-אביב. הדירה נותרה כשהיתה, ונראית רעננה כאילו זה עתה נולדה, ובעלת הדירה – מאז ועד היום – מעידה על היותה מאושרת בה. זוהי השראה לשמה, לראות חזון מתממש וחי לאורך זמן.
מה מעורר בך השראה?
זוהי שאלה שקשה לענות עליה, למרות שניסיתי. יש לנו, לאדריכלים ומתכננים, אחריות רצינית.
לכן כה חשוב שארכיטקטים ישוטטו ויתבוננו בנחת, יחוו, יספגו, יבינו. זה כיף, וזהו אולי אחד ממקורות ההשראה החשובים. שיטוט והתבוננות. הלוואי שהיה די זמן פנוי לשם כך...
שינוי | הרגע הזה בו יש פוקוס, חידוד מטרות, והבנה של מה חשוב.
יש משתמש שהוא המזמין, ויש משתמש שנאלץ לקבל את התוצאה גם אם לא היה חלק מיצירתה או מראשיתה: עובר האורח, השכן, המשתמש האקראי. זה שחווה את הבניין, הבניינים, השכונה, מבחוץ, כחלק מן המרחב הציבורי.
לא תכננתי המון בניינים. אלה שתכננתי – נעשו בהרבה מחשבה. "ארכיטקט טוב עובד לאט" אמר אלווארו סיזה הפורטוגלי, עוד אחד מארכיטקטים שאני אוהב. "החיים הם ארכיטקטורה, וארכיטקטורה היא המראה של החיים" – איי. אם. פיי. יש אנשים שעושים ארכיטקטורה כדי להתקיים, ויש אנשים שקיימים כדי לעשות ארכיטקטורה. אני משתדל לאזן בין השניים.
- ארכיטקט משקיע זמן מועט מיומו ביצירה עצמה – אך הראש חורש מזימות יצירתיות ללא הרף. לעולם אינו מפסיק. ומדי פעם מבליחים הניצוצות, תחושת ה"מצאתי" – בו דברים מתבהרים ומתחדדים, ויש פתרון צורני, יצירתי, פונקציונלי, וגם ישים.
על פחד ואי עשייה - או איך מתמודדים כשמלאים חששות?
לא זכור לי שהתמודדתי עם פחדים. תמיד מלווה אותי הידיעה שכל אתגר או בעיה תכנונית מוצאים פתרונם תוך כדי מחשבה, ניתוח ובחינה. אני משתדל שהפתרונות לא יהיו תוצאה של התפשרות רעיונית. קשה לתאר זאת במילים, אלא להמתין למימוש.
צידה לדרך | איזה עצה היית נותן לאלו שבתחילת דרכם?
ראשית, לכו לטייל, להתבונן, להתרשם, להפנים באיטיות את החוויה. המשיכו בכך לכל אורך הדרך, בכל שלב ובכל גיל.
שנית: אל תשכחו שכל פעולה שלנו כמתכננים עשויה להיות בעלת משמעות ארוכת טווח, לעתים בעבור הרבה אנשים. אנחנו תמיד פועלים בתוך הקשר. אבל מפעילים עצמנו עליו, משנים אותו ומשפיעים על התנהגותו. לכן, תמיד עלינו להעיז, ולגלות היכן הגבולות – לדמיון, למחשבה, למענה על צרכים, רצונות, מאוויים, וגם – בל נשכח – תקציבים.
מהו המוטו/מנטרה אישית שלך?
אין מנטרה או מוטו, אלא מכלול הדברים אליהם התייחסתי קודם. אחת מן השמחות מעוררות-ההשראה היא חוויית ליווי התהוותו ההדרגתית של בניין בתכנונך, מול עיניך – המימוש של הסקיצה הראשונית לנגד עיניך. אני מנווט דרכי בין הקצוות, בדיוק מכיוון שהארכיטקטורה היא החיים, המראה, השתקפות העולם, התרבות, אנחנו עצמנו – פנים וחוץ, מלפני ולפנים – החלל הפנימי והמרחב החיצוני, מה שבפנים ומה שבינות למבנים, לצורות, ולצמחים והעצים. הכל מתמזג ומתחבר. החומר, הצורה, הזמן, המרחב אצטט את אחד מהארכיטקטים האהובים עלי, רנצו פיאנו: "אחד הדברים היפים ביותר בארכיטקטורה הוא שבכל פעם זה נראה כאילו החיים מתחילים מחדש" | "one of the great beauties of architecture is that each time it's like starting all over again"– Renzo Piano
ולכן, כדברי אבי, האדריכל דן איתן, "אין גיל פרישה לארכיטקט״, או לכל אדם יוצר. קמים בבוקר, ומתחילים לעבוד.
コメント